#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב יוסף פירש דר' חייא דאמר דלא אמרו טומאת התהום אלא למת, בא לאפוקי טומאת התהום דזיבה. מה הקשו עליו, ומה תירצו, ומה הקשו מ""מ?"	"הקשו דבזיבה הציץ מרצה, כדאמר ר' יוסי דשומרת יום שראתה פטורה מפסח שני.<p></p><p dir=""rtl"">ותירצו דר' יוסי ס""ל דאינה מטמאה מדאורייתא אלא להבא, וא""צ ריצוי ציץ.</p><p dir=""rtl"">אך הקשו דמ""מ לר' יוסי דאינה אלא להבא, לא משכח""ל בזה ריצוי ציץ ול""ל הא דר' חייא.</p>"	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חייא דאמר דלא אמרו טומאת התהום אלא במת, לאפוקי מאי, לס&quot;ד ומסקנא (3) ?	"רבא סבר בטומאת שרץ בכהן המרצה בקרבן.<p></p><p dir=""rtl"">ורב יוסף אמר טומאת זיבה בפסח.</p><p dir=""rtl"">ולר' יוסי דזבה הסותרת אינה נטמאת מה""ת אלא להבא, ל""ש בזה טומאת התהום.</p><p dir=""rtl"">ולדידיה איירי בטומאת שרץ דבעלים, וס""ל לר' חייא דאין שוחטים וזורקים על טמא שרץ.</p>"	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי טעמיה דר' יוסי דשומרת יום שזרקו עליה ואח&quot;כ ראתה פטורה מפסח שני, לס&quot;ד ומסקנא ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם מה שאמר שזב שסתר מטמא למפרע ופטור מפסח שני ?	לס&quot;ד משום דהו&quot;ל הזיבה טומאת התהום והציץ מרצה.</p><p dir='rtl'>למסקנא משום דס&quot;ל דמה&quot;ת אינה מטמאת אלא להבא.</p><p dir='rtl'>והא דאמרינן מטמא למפרע הוא מדרבנן.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאמר ר' יוסי בזב בן שתי ראיות בשביעי שלו שראה, דמטמא משכב ומושב למפרע, ופטור מפסח שני, מ&quot;ט נקט דווקא משכב ומושב, ומ&quot;ט נקט דווקא בעל ב' ראיות ולא ג' ?	משכב ומושב, היא החומרא בזב על שאר טמאים, שעושה אותם אב הטומאה.</p><p dir='rtl'>ובעל ג' אינו ראוי עד שמיני שיביא קרבן, ואז אם יראה אינו סותר, אחר שיצא לשעה הראויה להבאת קרבן.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""רבי אושעיא אומר אבל זב שראה בשביעי שלו סותר את שלפניו. ואמר ליה רבי יוחנן לא יסתור אלא יומו.""<p></p><p dir=""rtl"">מה התכוון ר' יוחנן להקשות ומה ההכרח ?</p><p dir=""rtl"">ומה ענה לו ר' אושעיא ?</p>"	הקשה דלא יסתור כלל, דאי אפשר שתהא סתירה ליום אחד, דבעינן ז' רצופים.</p><p dir='rtl'>וענה ר' אושעיא דר' יוסי ס&quot;ל כוותיה, מהא דפטר מפסח שני. והא דאמר ר&quot;י דמטמא למפרע, הוא רק מדרבנן.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגמ' הקשתה לר' יוסי דס&quot;ל דמקצת היום עולה לטהר, היכי משכח&quot;ל זבה בת ג' ראיות, מה התי' ? (2)	בשופעת ג' ימים.</p><p dir='rtl'>או בראתה בב' בין השמשות.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יוסי דמקצת היום מועלת מה&quot;ת לראיית זב וזבה, האם בעינן דווקא מקצת מהיום, או סגי גם בלילה ומה הראייה ?	"רש""י הוכיח שגם בלילה, ממה שהוצרכה הגמ' לפרש דמשכח""ל לר' יוסי זבה בת ג' ראיות, בראתה בב' בין השמשות. ולא אמרה שראתה בלילה. (ועיין תוס')."	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן המרצה בפסח, או בתמיד, הותרה לו טומאת התהום ?	ספק בגמ' גבי פסח.</p><p dir='rtl'>ואמרו את&quot;ל דמהני בפסח, יש להסתפק אי יליף תמיד מפסח. והסיקו דיליף.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכא יליף תמיד מפסח לטהר טומאת התהום, לס&quot;ד ומסקנא ?	ס&quot;ד: מק&quot;ו מנזיר ופסח שלא הותרה טומאה ידועה, כ&quot;ש תמיד.</p><p dir='rtl'>והקשו דלא ילפינן ק&quot;ו מהלכה.</p><p dir='rtl'>מסקנא: מועדו מועדו מפסח.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה ק&quot;ו דחה ר&quot;א מכח הא דאין למדים ק&quot;ו מהלכה ?	מה שלמד ר&quot;ע דרביעית דם תסתור נזירות, ק&quot;ו מעצם כשעורה שאינה מטמאת באוהל.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן סברו ללמוד טומאת התהום בנזיר (1) ופסח (2) ?</p><p dir='rtl'>ומהיכן הכריחו למסקנא דהוא מהללמ&quot;ס ?	נזיר: כי ימות עליו, במחווורת עליו.</p><p dir='rtl'>פסח: בדרך רחוקה לכם, במחוורת לכם.</p><p dir='rtl'>או כדרך הידועה לכל.</p><p dir='rtl'>והקשו דא&quot;כ מ&quot;ט טומאה שידע בה אחד מן העולם ל&quot;ח טומאת התהום.</p><p dir='rtl'>ניבעי ידוע לו, או ידוע לתרי, או ידוע לכל. וע&quot;כ הללמ&quot;ס. וקרא אסמכתא בעלמא.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין טומאת התהום כשנודע לו קודם שחיטה וקודם זריקה ומה הראייה ?	נודע קודם שחיטה כתב רש&quot;י במשנה שלא יביא.</p><p dir='rtl'>אך קודם זריקה מרצה, והוכיחו כן מדתנן במתני' בטומאת התהום דטהור, ומשמע להבא.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המוצא מת מושכב לאורכו של דרך או לרוחבו, בטומאת התהום, לתרומה ולפסח ? (באופן כללי) ומדוע ?	לרוחבו: בפסח טהור דהו&quot;ל טומאת התהום, בתרומה טמא.</p><p dir='rtl'>לארכו: בשניהם טהור, דספק הוא אם האהיל, וספק טומאה ברה&quot;ר טהור.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרו במת המושכב בדרך, דאם הוא מפורק העובר טהור, דאפשר שבין הפרקים עבר. באלו ג' אופנים העובר גם כה&quot;ג טמא ?	א. בקבר, דהקבר מטמא כנגד כולו.</p><p dir='rtl'>ב. כשהוא רכוב דודאי האהיל.</p><p dir='rtl'>ג. כשהוא טעון משא דודאי האהיל.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצא את המת טמון בתבן, עפר, צרורות, מים, אפילה, ונקיקי הסלעים, האם הוי טומאת התהום ומדוע ?	רק בתבן עפר וצרורות שאי אפשר להציץ טהור.</p><p dir='rtl'>אבל במים אפילה ונקיקי הסלעים לא.	<br/>פסחים דף פא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נטמא שלם או רובו או מיעוטו, היכן שורפים אותו ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה עושים הציקנין ?	"מיעוטו - בחצרותיהן מעצי עצמן.<p></p><p dir=""rtl"">והציקנין שורפים לפני הבירה, כדי להנות מעצי המערכה.</p><p dir=""rtl"">שלם או רובו - לפני הבירה, כדי לביישן.</p>"	<br/>פסחים דף פא		
